בבא קמא 2

פרק 2

א <strong><big>הלכה:</big></strong> אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין כול׳. הַשּׁוֹר זֶה הַקֶּרֶן. דְּכְתִיב כִּי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רְעֵהוּ וגו׳. עַד כְדוּן בְּתָם. בְּמוּעָד מְנַיִין. אוֹ נוֹדַע כִי שׁוֹר נַגָּח הוּא וגו׳. הַבּוֹר. כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וגו׳ בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם וגו׳. הַמַּבְעֶה. כִּי יַבְעֵר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה. זֶה הָרֶגֶל. דִּכְתִיב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחַמּוֹר. וּכְתִיב הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר. זֶה הַשֵּׁן. פְּרוֹץ גְּדֵירוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. זֶה הָרֶגֶל. וְהַהֶבְעֵר. דִּכְתִיב כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וגו׳.
ב אֲנָן תַּנִּינָן. אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. אֱמוֹר מֵעַתָּה. מַה דְתַנִּינָן אֲנָן לְהֶכְשֵׁר נְזָקִין. מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה בֵּין לְהֶכְשֵׁר נְזָקִין בֵּין לְנִיזְקֵי גוּפוֹ. רִבִּי חַגַּיי שָׁאַל. הֵיךְ תַּנִּינָן. אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין. אִם הַכֹּל אָמוּר בְּשׁוֹר אֶחָד נִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה. וְאִם הַכֹּל אָמוּר בְּשׁוֹר שְׁלֹשָׁה נִיתְנֵי חֲמִשָּׁה. אֶלָּא כְּמַה דְאִישְׁתָּעֵי קִרְיָיא אִישְׁתָּעְיַית מַתְנִיתָא.